Samsung Galaxy Z Fold 8 - ביקורת

סמסונג שלחו אלינו את הטלפון המתקפל החדש באמת שלהם, ה-Z Fold 8.
מלבד העובדה שאנחנו כועסים על סמסונג שהחליטו לבלבל אותנו עם שינוי השמות של הדגמים, יצאנו מחוזקים ומאמינים — למרות שיש בהחלט מקום לשיפור.

התבלבלנו

עד השנה היו שני מכשירים מתקפלים מבית סמסונג:
Z החליטו שהממשיך של ה-Z Fold 7 משנה שעברה ייקרא Z Fold 8 Ultra, כלומר הוסיפו את האולטרה לשם, ואילו ה-Z Fold 8 ללא אולטרה הוא המכשיר הרחב, הנמוך והשמנמן — איך שלא תרצו לקרוא לו.
עד ההשקה כולנו חשבנו, לפי השמועות, שסמסונג יקראו למכשיר הזה Z Fold 8 Wide, אבל כנראה שמישהו בסמסונג החליט שזו תהיה בדיחה טובה להחליף את השמות.
התבלבלתם? גם אנחנו. אז בואו נעשה סדר בטלפונים של השנה:
טלפון בתצורת קונכיה Z Flip 8, המשך ישיר של המכשיר של שנה שעברה.
טלפון בתצורת ספר Z Fold 8 Ultra, המשך ישיר של המכשיר של שנה שעברה.
טלפון בתצורת ספר רחב, נמוך מהרגיל Z Fold 8, מכשיר חדש לגמרי ללא דגמים קו

קצת נתונים ומספרים:

• מערכת הפעלה: Android 17 עם One UI 9 ועד 7 עדכוני מערכת עיקריים
• משקל: 201 גרם
• מידות פתוח: 161.4 × 123.9 × 4.5 מ״מ
• מידות מקופל: 81.9 × 123.9 × 9.7 מ״מ
• עמידות: IP48 לאבק ולמים; טבילה עד 1.5 מ׳ למשך עד 30 דקות
• תמיכה בסים: Nano‑SIM + eSIM + eSIM, עד שני קווים פעילים בו־זמנית
• מסך פנימי: Dynamic LTPO AMOLED 2X מתקפל, 7.6 אינץ׳, 120Hz, HDR10+, בהירות שיא 3,000 ניטים
• רזולוציית מסך פנימי: 2448 × 1848 פיקסלים, יחס 4:3, צפיפות כ־404ppi
• מסך חיצוני: Dynamic LTPO AMOLED 2X בגודל 5.5 אינץ׳, 120Hz, Gorilla Glass Ceramic 3
• רזולוציית מסך חיצוני: 1248 × 1972 פיקסלים, 428ppi
• מעבד: Qualcomm Snapdragon 8 Elite Gen 5 בתהליך 3nm
• מעבד גרפי: Adreno 840 בתדר 1.3GHz
• זיכרון ואחסון: 256GB/12GB RAM, ‏512GB/12GB RAM, ‏1TB/12GB RAM או 1TB/16GB RAM
• סוג אחסון: UFS 4.x; ללא חריץ לכרטיס זיכרון
• מצלמה ראשית: 50MP, צמצם f/1.8, OIS ופוקוס PDAF כפול
• מצלמה אולטרה־רחבה: 50MP, צמצם f/1.9, זווית 120°
• וידאו אחורי: עד 8K ב־30fps ו־4K עד 120fps
• מצלמת סלפי פנימית: 10MP, אולטרה־רחבה
• מצלמת סלפי חיצונית: 10MP, רחבה
• סוללה: 4,800mAh
• טעינה: חוטית 45W, אלחוטית 20W וטעינה אלחוטית הפוכה 4.5W
• טעינה מהירה: עד 63% ב־30 דקות
• קישוריות: 5G, ‏Wi‑Fi 6/7, Bluetooth 6.0, ‏NFC, ‏USB‑C 3.2 ו־OTG
• שמע: רמקולי סטריאו; ללא שקע אוזניות 3.5 מ״מ
• מיוחדים: קורא טביעות אצבע בצד, Samsung DeX ותמיכה ב־UWB, תדר אולטרה־רחב
• צבעים: גרפיט, קרם, לבנדר ופיסטוק

ויזאולית:

מבחינה עיצובית סמסונג יצרו פה מכשיר די מעניין.
מכירים את זה שאתם צריכים לעשות אקרובטיקה של כף היד בשביל להגיע לכל מקום במכשיר?
הודות לכך שהמכשיר הזה רחב ממה שאנחנו רגילים אליו הוא למעשה נגיש יותר לרוחב מבחינת האגודל.
לגובה הוא גם נגיש יותר משום שהוא קצת נמוך יותר מהרגיל, אבל לפינה הרחוקה אתם עדיין תצטרכו להתאמן באקרובטיקה של כפות ידיים.

מאחורי המכשיר יש את המצלמות, שתיים במספר, כשהן בולטות החוצה מהמכשיר בצורההעיצוב של המצלמות מתוחכם: הן נמצאות על אזור מורם עשוי פלסטיק ולא זכוכית, הפתעה, שעוזר לתחושה שהבליטות פחות גדולות ממה שהן. אבל זה לא משנה את העובדה שהן בולטות מהמכשיר בעובי דומה לכל אחד מהפאנלים, כאילו יש פאנל שלישי.
ברור שאני מתלונן סתם משום שאני מוכן להתמודד עם בליטות מצלמה גדולות בהרבה בתנאי שהמצלמות יהיו טובות בהתאם, אז אעשה כאן ספוילר קטן ואגיד שבאמת המצלמות טובות.

כשנפתח את המכשיר נגלה מסך רחב שמזכיר טאבלט קטן עם שפה מורמת כמו שכבר למדנו ממכשירים קודמים ומגן מסך פלסטיקי מודבק כבר על המסך.
אני באופן אישי מאוכזב מאוד לראות שמגן המסך לא מגיע לחלוטין עד כל הקצוות ובמקום זה נגמר כחצי מ"מ מוקדם מדי בכל הצדדים.
אבל זה רק אני, הנודניק שבוחן דברים בכוח, כי בתכלס זה לא מורגש ותוך שנייה שוכחים שזה קיים בכלל.

מצלמות סלפי קיימות גם במסך החיצוני וגם במסך הפנימי, והן לא מוסתרות בשום צורה — פשוט חור בפינה של המסך.
קצת מרגיש שסמסונג יכולים להשקיע קצת יותר ולשים את המצלמות עוד יותר בצד כדי שיפריעו פחות, אבל אני בטוח שהמהנדסים של סמסונג היו שמחים לעשות זאת אם זה היה אפשרי.

באופן משעשע, הרמקולים של הטלפון כאמור נמצאים בפאנל שמאל, זה שכולל גם את המסך החיצוני, כשהם פונים למעלה ולמטה.
זה הגיוני מאוד כשמדברים בטלפון ואפילו במצב דיבורית, ככה כל טלפון רגיל בעצם בנוי.
אבל כשפותחים את המכשיר מגלים שהרמקולים עדיין נמצאים למעלה ולמטה, כי בניגוד לטלפון רגיל, את המכשיר הזה אתם לא מסובבים כדי לראות סרטון על הצד.

בסך הכול המכשיר דק מאוד, נוח מאוד, ואף שהוא נראה קצת מוזר בהתחלה אני יכול להגיד שהוא בהחלט נעים למראה ובמיוחד נעים בידיים, בין אם פתוח ובין אם סגור.

כל הדברים הרגילים:

בואו נזרוק את כל הדברים הרגילים החוצה לפני שנתחיל לדבר על היוצאים מן הכלל.
המכשיר שמצויד בשבב המהיר ביותר מבית Qualcomm לא מאכזב בכל הנוגע לזריזות: הכל קורה מיידית, בלי תקיעות ובלי עיכובים.
אפשר להגיד שאם זה לא עובד מהר על המכשיר הזה והשבב הזה, אז הבעיה היא לא במכשיר.

המצלמות מצוינות ומספקות בדיוק ברמה הרצויה, כולל זום עד פי 10 מהמצלמה הראשית.
אל תבינו לא נכון, אני לא צלם מקצועי ואין לי את הידע או הרצון לתת לכם ביקורת של 10 עמודים על איכות הצילום. במילים פשוטות, שמתאימות לאנשים רגילים למרות שאף אחד פה לא כזה, המצלמות אמינות ומפיקות וידאו וסטילס באיכות גבוהה ובמהירות.

הרמקולים נשמעים מצוין, הרבה יותר טוב ממה שחשבתי.
כמובן, זה לא איזה בומבוקס לחוף הים, אבל איכות הסאונד טובה הן בשיחות והן בהשמעה של מוזיקה.
אותו דבר אפשר להגיד גם על קורא טביעות האצבע שעובד במהירות יוצאת דופן, והגיע הזמן להרחיב עליו טיפונת.
בדרך כלל קוראי טביעות אצבע דורשים שתניחו עליהם את האצבע בלי לזוז לפרק זמן מסוים.
השנה סמסונג הטמיעו קורא טביעות שיודע לעבוד גם עם אצבעות זזות.
למעשה, את ההגדרה של אצבעות חדשות תבצעו על ידי הזזה של האצבע על גבי משטח הקורא, מה שהופך את רישום טביעות האצבע למהיר כברק.
במקום 10–20 פעמים של להניח-להרים על פני דקה-שתיים, אתם שמים את האצבע ומזיזים אותה פעם-פעמיים למעלה ולמטה — וסיימנו. ממש כמה שניות בודדות.
והקריאה שלו? היחידים שאני מכיר שעובדים ככה מהר היו OnePlus, שהיו נפתחים עוד לפני שהאצבע נגעה בקורא.
ישר כוח סמסנוג, באמת, זה הפיצ'ר הכי טוב בטלפון. טוב, אולי אני מגזים קצת.

הבלתי רגיל, לטוב ולרע

מכיוון שרוב המכשירים בעולם עובדים בפורמט גבוה, למעשה, כל האפליקציות בנויות לזה.
לפעמים אפליקציה תשחק יפה עם הפורמט המשונה, ולפעמים כפתורים ופקדים ייעלמו בתחתית המסך.
בדרך כלל מדובר באפליקציות פחות מטופחות, כמו האפליקציה של המזגן או האפליקציה של האינטרקום החכם, אם יש לכם כזה בבניין.

סמסונג לא ממש מסבירים למשתמשים איך להתמודד עם בעיות כאלה, אבל הפתרון פשוט מאוד.
עוברים למסך האפליקציות הפתוחות — זה שאליו מגיעים כשמעבירים את האצבע למרכז המסך מלמטה.
שם, באפליקציות מסוימות שאינן מתנהגות יפה, יש פקד קטן שמאפשר לבחור איך האפליקציה תיפתח.
משנים שם ל-16:9 ופתרנו את הבעיה.
חשוב להזכיר שזה משפיע רק על אפליקציות שנפתחות במסך הפנימי, ואילו על המסך החיצוני לא יהיה שום שינוי.

זוכרים שאמרתי שהרמקולים נמצאים בפאנל השמאלי? זה משנה בעיקר כשצופים ביוטיוב: כל הסאונד מגיע מצד שמאל, זה מוזר ולא ברור, וחבל.
לעומת זאת, פותחים את הטלפון ומסובבים אותו למצב פורטרט — ועכשיו הכול ברור.
אינסטוש? בפורמט כזה. פייסבוק? בפורמט הזה. והדוגמאות ממשיכות להגיע.
במצב הזה הרמקולים נמצאים בחלק התחתון והם דווקא כן סטריאו.
זה כאילו הטלפון הזה לא נועד לצפייה ביוטיוב, אלא לצפייה ברשתות חברתיות ובכל המדיה בפורמט פורטרט. קצת מוזר, אני מודה.

צילום עם הטלפון הזה ועם מתקפלים אחרים הוא גם חוויה מצוינת, במיוחד למי שיש לו ילדים קטנים או פשוט רוצה לראות את עצמו בסלפי של המצלמה הראשית.
מדליקים מצלמה, פותחים את הטלפון ופשוט מציגים את מה שהמצלמה רואה גם על המסך החיצוני ו… הופה, כולם מסתכלים על המצלמה גם אם לא בא להם.
נכון, נודניקים, המצלמה היא ליד המסך ולא ממש במרכז המסך, אבל אתם מבינים את הרמז.

רבים ציינו את נושא ריבוי החלונות בטלפונים מתקפלים, אבל התחושה שלי שזה נושא ששמור לאולטרה.
בטלפון שאצלנו ריבוי משימות מרגיש מוזר ולא אפוי, אפילו שכל השליטה שם והכול כראוי.
כמו שכתבתי מקודם, הטלפון כמעט מבקש מכם לשים אותו במצב פורטרט כדי לנצל מסך גדול יותר.
המסך החיצוני לעומת זאת שמיש באופן קיצוני. כמעט אין סיבה לפתוח את הטלפון לרוב המשימות, וזה מבורך מאוד.

אם כבר מדברים על המסך החיצוני, יש משהו שחומק מתחת לרדאר: הרזולוציה וצפיפות הפיקסלים.
השנה, לראשונה, המסך החיצוני והפנימי עלו בצפיפות הפיקסלים כל כך הרבה שהטקסט קטן מאוד, אבל חד וקריא מאוד.
אני כבר לא רואה כמו פעם, דמיינו אותי זקן עם מקל הליכה, אבל את כל האלמנטים הקטנים על המסכים הצלחתי לראות ללא בעיות.
היכולת להכניס יותר מידע באותו גודל מסך בגלל שהרזולוציה עלתה היא משובחת, ואפילו שהגדלתי את הפונטים משמעותית כדי להצליח לקרוא משהו, עדיין הטקסט והפריטים על המסך היו קטנים יותר מאשר ב-Galaxy S22 Ultra המתיישן מאוד שלי, וזה אומר הרבה.

במכשיר יש גם טעינה אלחוטית למי שאכפת לו, אבל אני לא יכול להעיד עליה כלום. אני לא חסיד של הטכנולוגיה הזאת ואין לי מטענים אלחוטיים בבית, אפילו שיש לא מעט אייפונים בסביבה.
לעומת זאת, הטעינה עם חוט עלתה ל-45W, שזה מהיר מאוד.
אמנם טעינה על 45W אינה נשמרת לאורך כל הזמן אלא רק לפרץ אנרגיה קצר יחסית, אבל זה מספיק כדי להעלות את הטלפון בכמה אחוזים בדקות בודדות. אפשר לחבר אותו ממש לכמה דקות לפני שיוצאים מהבית אם הסוללה בצרה, וזה ייתן לנו עוד כמה שעות של שימוש.

עוד בתחום הסוללה, נגיד שהמכשיר מחזיק המון זמן.
לראשונה בטלפונים של סמסונג אנחנו רואים אחוז קטן של סיליקון-פחמן, הטכנולוגיה שהטלפונים הסיניים כבר משתמשים בה שנתיים.
זה אומר שהסוללה השנה היא בנפח 4,800 מיליאמפר-שעה — הייתי אומר שיפור לעומת שנה שעברה, אבל לא היה מכשיר דומה לזה בשנה שעברה, אז… אתם יודעים.
המכשיר מחזיק יומיים בכיף על סוללה, גם בשימוש כבד.
כמובן שכל אחד יצליח לחסל את הסוללה או לשמור עליה לאורך יותר זמן, אבל בממוצע בשימוש שלי הגעתי ליומיים ללא בעיה.

למי זה טוב?

עוד לא הגיע אלינו מכשיר ה-Z Fold 8 Ultra כדי שנוכל לבצע השוואה, אבל מניסיון עם הדגמים הקודמים אנחנו יכולים להגיד שה-Z Fold 8 הוא מכשיר מוזר.
מצד אחד הוא כיפי, קטן וקל משקל, והמסכים שלו איכותיים בטירוף.
מצד שני הוא בפורמט מיוחד שלא כל האפליקציות תומכות בו.
צפייה ביוטיוב מספקת ויזואלית אבל מאכזבת בתחום האודיו, ואילו צפייה בתוכן חברתי היא נפלאה, אם כי אני לא בטוח שקהל שיש לו את הכסף לרכוש את המכשיר הזה הוא קהל שזה מעניין אותו.

אמרו שהפולד 8 ככל הנראה הושק כתרופה מקדימה למכה שתגיע מאפל. השמועות אומרות שהם עומדים להשיק את הטלפון המתקפל הראשון שלהם, ושהוא יהיה בדיוק באותו פורמט.
מכיוון שסמסונג היא ספקית המסכים העיקרית של אפל, לא נתפלא אם זה יהיה בדיוק בדיוק בדיוק אותו מסך.
האם סמסונג התכוונה בסה"כ לתת תשובה לאפל? לא יודע, ולא בטוח שאכפת לי.
תהיה התשובה באשר היא, הפולד 8 הוא מכשיר מדהים.